מה אתם חייבים לדעת ולעשות לגבי רישום פטנט

 
אתם אזרחים רגילים, אנשי משפחה, עובדים, סך הכל עם רעיון מקורי.  אתם רוצים שהעולם ישתמש בו.

מה לכם ולרישום פטנט?

מהו פטנט?

פטנט הוא כלי כלכלי מצוין, שנותן לכם מונופול על מוצרים המבוססים על הרעיון שלכם.  המושגים “מונופול” ו”פטנט” קיבלו אצל אנשים רבים משמעות שלילית של תחרות לא הוגנת.  אך מונופול הוא לא תמיד רע.  אמצאות רבות וחשובות לא היו מתממשות אם לא היה עליהן פטנט.  האמצאות דורשות השקעת משאבים רבים.  הפטנט עוזר מאד לגייס את המשאבים האלה ולעשות את ההשקעה כדאית.  כמו כן, המונופול (לזמן מוגבל) הוא פיצוי הוגן על התרומה לטובת הכלל.

כעו”פ המכיר אישית אלפי אנשים נורמטיביים שעברו את תהליך הרישום של הקניין הרוחני (רישום פטנטים, רישום מדגמים – עיצובים וכו’), אני מעיד שלא קל לבצע בהצלחה את התהליך – לא כלכלית ולא מבחינת ביצוע נכון. 

תחום לא מוכר

רישום קניין רוחני הוא אינו “אזור הנוחות” שלכם.  אגב, גם לממציאים וחברות מנוסים ומשופשפים זו אינה סיטואציה פשוטה, כי בד”כ כל אמצאה היא “להמציא את הגלגל”.  כלומר, עולם חדש, ובעלי ההחלטה אינם בהכרח מבינים את הטכנולוגיה ו\או החוקים ונהלים. לכן מן הסתם אתם לא תרצו לעסוק בזה אלא להשאיר את הכאב ראש למישהו אחר.

במקרים רבים, אנשים מוצאים עצמם בתהליך מבלי שידעו עליו מספיק קודם לכן.  חוסר הידע עלול להיות להביא להוצאות רבות מיותרות ולא יעילות, ולטעויות בלתי הפיכות.  אפילו עד לירידת כל ההשקעה לטמיון.

אם כבר החלטתם עקרונית לעשות תהליך רישום, ישנם מספר כללי ברזל שיסייעו לכם, מסווגים לפי הזמנים:

לפני זמן 0: הכנות לפני עריכה והגשה

1)       קטיפת פרי בשל: לימוד לבעל מקצוע והיתכנות.

לימוד לבעל מקצוע:

תנאי בסיסי להתחלת הרישום הינו שהאמאצה בשלה.  כלומר, שיש מספיק פרטים לגבי האמצאה כדי לאפשר לבעל מקצוע  ליצור את האמצאה ולהשתמש בה (גם אם בקושי מסוים).  כלומר, רעיון בלבד אינו מספיק.  אם אין מספיק פרטים צריך לחשוב היטב על אפן מימוש האמצאה – לבד או בעזרת אנשי פיתוח.  אם כי מהנסיון שלי חברות פיתוח פרטיות בד”כ לא תורמות הרבה בשלב זה של התהליך והן מאד יקרות.  ברגע שהאמצאה בשלה כדאי לא להמתין יותר מדי לרישום.  אמצאה עונה על צורך, והצורך מוביל אנשים אחרים לחשוב על האמצאה, אשר עלולים לרשום פטנט.  כל הקודם זוכה.  ראו כאן לגבי גילוי האמצאה לפני רישום.

היתכנות כלכלית: 

לפני הוצאה לרישום צריך לשאול מה ההיתכנות הכלכלית של האמצאה.  למשל, האם האמצאה גדולה? (תחשבו שובר גלים ותחנות רוח בגובה מעל 80 מטר, כן, ערכתי כמה בקשות פטנט על כאלה).  אם כן, יש קושי שינוע.  האם הטכנוליגיה היא “מדע בדיוני”? (תחשבו סמרטפון, שאפשר להגיד שהומצא בשנות ה- 60 [סטאר-טרק]).  האם המוצר חיוני או מוצר מותרות? שאלון  ושאלות נוספות נמצאים בספר patent it yourself.  אם אין היתכנות כלכלית ברורה: חבל על ההשקעה.  רישום פטנטים הינו תהליך מאד יקר.  נא לראות גם כאן לגבי היתכנות

2)       בחן ומכור את עצמך: ערך האמצאה והערך שלך

הפוטנציאל הכלכלי: 

חישוב ההיתכנות הינו חישוב מהיר ופשוט.  במידה והחישוב יצא שלילי, לא ממשיכים להשקיע זמן ומשאבים באמצאה.  אם התשובה חיובית צריך לעשות חישוב יותר מדויק של הפוטנציאל הכלכלי.  שאלה בסיסית: מה יהיה המחיר המוצר? מה אני רוצה לעשות עם האמצאה – למכור את הפטנט או בקשות לפטנט? לתת רשיון? לייצר ולשווק מוצרים? בהתאם לכך העלויות וההוצאות וההכנסות.  ברוב המקרים, אם הממציאים לא המציאו במהלך העבודה, יקח זמן רב עד להשגת מימון או מכירות או מכירת זכויות בקניין הרוחני.  לפחות שנתיים מאז התחלת תהליך רישום פטנטים.  בזמן הזה צפויות הוצאות על פיתוח של לפחות 100,000 ₪ ועל רישום קניין רוחני של 60,000 ₪ .  העלויות של השגת המימון של לפחות 50,000 ₪ (נסיעות, מלונות, שיווק וכו’).  אפשר בפחות אבל בקושי רב ובפגיעה בפוטנציאל האמצאה. 

מה נדרש ממני אישית כדי לממש מסחרית את האמצאה?

קודם כל אתם חייבים להאמין ביכולת שלכם “למכור” את האמאצה, כלומר להאמין שהאמצאה הינה באמת “הדבר הבא”.  כמו כן צריכה להיות מוכנות נפשית ויכולת (או יכולת להאציל סמכויות) לפעול כנדרש כל עוד הקניין הרוחני בבעלותכם:

א)   לתקוף.  פטנט אינו מטה קסמים אלא נבוט.  יש מתחרים שלא יעזו להעתיק ולשווק מוצר תחת פטנט (או בקשת פטנט).  אבל מוצר מאד מצליח תמיד יזמין העתקות.  אפשר לנהל מו”מ לרשיון\פיצוי, אפשר לאיים\לתבוע על הפרת פטנט.  מי שלא מוכן לעמוד על שלו (נפשית ומבחינת השקעת משאבים): ידרכו עליו.

ב)  לגייס הון.  תהליך הרישום מההתחלה ועד סופו כאמור הוא מעבר ליכולת הכלכלית של רובנו.  צריכה להיות המוכנות לעבוד יום ולילה ללא לאות לגייס מימון לרישום ולתהליך המסחור, כולל השקעת משקיעים, פנייה לקרנות למענקים ולהלוואות, מכירת מוצרים וכו’.  

3)       לא לגשש באפילה: חיפוש יסודי של כשירות לפטנט

עריכה ללא חיפוש הינו גישוש

כדי לכתוב כראוי את בקשת הפטנט חייבים לדעת את מצב הידיעות (ידע קודם) בתחום האמצאה לפני העריכה¹ – כולל פטנטים, בקשות פטנט, וגם מאמרים ומוצרים קיימים, בכל העולם.  בלעדי ידיעה של הידע הקודם, לא ניתן לכתוב באפן המבדיל את האמצאה מהידע הקודם.  לכן לא ניתן לקבל פטנט או הפטנט הוא נחות.  כמו כן, ייתן שהחיפוש ימצא ממש את האמצאה וכך יחסוך הוצאה מיותרת.  חיפוש כשירות עולה בין 3000 ל- 5000 ₪ בעיקר בהתאם לתחום האמצאה.  החיפוש צריך לבדוק גם האם תחום האמצאה עצמו כשיר לפטנט – לא כל תחום כשיר.  למשל, בישראל ובמקומות רבים בעולם, האמצאה חייבת להיות טכנולוגיה חדשה.  לכן ניר ברקת מעלה קושי בקשר לאמצאה זאת: ראו כאן (ראו מ- 6:15 דקות); וראו כאן לדיון מעודכן לגבי הכשירות של תכנה לפטנט.  חשוב מאד להבין שתוצאות החיפוש אינן וודאיות, הן רק מגדילות מאד את הסיכוי להחלטה נכונה האם לרשום פטנט.

במידה ואינכם מכירים את תחום האמצאה, צריך למפות את התחום landscaping כדי להכיר את השחקנים הראשיים בתחום, את האסטרטגיה שלהם בקניין רוחני (הם מעורבים בהרבה תביעות על הפרת פטנטים?), באיזה כיוון פיתוח פנוי וכו’.  בדיקת מיפוי מקיפה מאד עשויה לעלות 15,000 – 40,000 ₪.

זמן 0 – 9 חודשים: עריכה והגשה ראשונה ותקופת הדגרה

1)       רומא לא נבנתה ברגע: צעדים קטנים, ברישום

להתחיל עם בקשת פטנט אחת

זמן 0 = זמן הגשת בקשה ראשונית.

בדרך כלל צריך לרשום פטנט בכמה מדינות.  אבל בדרך כלל לא כדאי להגיש בקשות במקביל בזמן 0 בכמה מדינות.  רישום כזה חוסם את תיקון הבקשות לאור תוצאות הפיתוח של האמצאה בהמשך.  לכן צריך לערוך ולהגיש בקשה ראשונית אחת, ולערוך שנית ולהגיש מהדורה מעודכנת תוך שנה מתאריך ההגשה של הבקשה הראשונית.  למעשה, עריכה עשויה להימשך כמה חודשים. לכן צריך להיות מוכנים (מבחינת כסף, פיתוח וזמן פנוי) לעריכה השניה 9 חודשים לאחר הגשת הבקשה הראשונית.

עלויות עריכה צפויות – לא יותר מדי ולא פחות מדי

ברור שלאור כל ההשקעה באמצאה חיוני לדאוג למוצר איכותי ביותר.  לכן, יש להיזהר מאד מהצעות מחיר נמוכות.  מצד שני, כאמור יש צורך בעריכה שניה, ותמחור גבוה מדי של העריכה הראשונית עלולה להוביל לתמחור נמוך של העריכה השניה בהתאם.  באפן כללי, לפני התחלת התקשרות עם עורכי הבקשה, כדאי לדרוש מחירון כדי לראות מה העלויות הצפויות לאורך שנות העבודה הבאות.  כעקרון, העלות הממוצעת של עריכה והגשה של בקשה ראשונית צריכה להיות בין 16,000 ש”ח לבין 25,000 ש”ח, בהתאם לתוצאות החיפוש, סיבוכיות האמצאה ורמת החומר המועבר לעורך הפטנטים.

עורך פטנטים או עורך דין? לבד? שת”פ?

עורכי פטנטים הוכשרו במיוחד, גם טכנית וגם משפטית, לערוך בקשות פטנט.  לגבי עורכי דין צריך לבדוק מה הרקע הטכני שלהם ונסיון בעריכה.  לבד: ממש לא כדאי לערוך בקשה, גם אם האמצאה סופר-פשוטה ואתם מומחים עולמיים.  הסכנה לביצוע טעות פאטאלית ובלתי הפיכה היא גבוהה.  אידיאלית, הממציא ועורך הפטנטים (או עדיף צוות של יותר מ-2 אנשים) יעבדו על ידי מסירה הלוך ושוב של גרסאות.  עד הגעה לגרסה מוסכמת וסופית.  חיוני לקרוא כל מילה שכתב עורך הפטנטים.

2)       ללחוץ חזק: מקסימום מאמץ ב- 9 חודשים הראשונים

תקופת פיתוח

כאמור, ניתן לעשות עריכה מתוקנת של בקשת פטנט, ולהכניס בה את כל התובנות והתוספות שיצאו מהפיתוח.  זוהי תחנה אחרונה לתיקון הפרק החשוב ביותר – של תאור האמצאה – בבקשה שהוגשה.  לכן חיוני לתת דחיפת פיתוח גדולה ב- 9 החודשים האלה².

תקופת גיוס הון

במקביל לפיתוח צריך לגייס הון כדי לממן את העריכה וההגשה השניים, הפיתוח ושלבים עתידיים בחיים של האמצאה.

3)       לפני הוצאה הגדולה: בדיקת חופש פעולה

חופש פעולה 

הינו החופש לשווק מוצרים שהם חלק מהאמצאה, במדינות שונות, למול האיום של פטנטים קיימים באותן מדינות.  כדי לענות האם יש חופש פעולה צריך לעשות חיפוש לחופש פעולה, FTO.   FTO אינו שווה לכשירות לפטנט.  גם חיפוש כשירות לפטנט אינה חיפוש חופש פעולה.  ייתכן שיש כשירות ואין חופש פעולה, וההפך.  חיפוש חופש פעולה כדאי לבצע ככל הקרוב לזמן שיווק המוצרים, אבל לפני הוצאות גדולות לפיתוח ולרישום פטנטים.  הזמן המתאים משתנה מאמצאה אחת לשניה.  חיפוש וניתוח חופש פעולה פעולה יקרה, 5,000 – 15,000 ₪ או יותר.  המאמרים כאן וכאן מסבירים עוד על הפעולה.

עריכה והגשה שניים: 9 – 12 חודשים

1)       בשלות כלכלית ומדינית ו- PCT

PCT 

זוהי אמנה של האו”מ אשר מאפשרת להגיש בקשת פטנט אחת, בקשת PCT, במקום להגיש בקשת פטנט בכמה מדינות, עד תום ה- 12 חודשים מזמן הגשת הבקשה הראשונית.  ההגשה מאפשרת דחייה של ההגשה למדינות עד 30 חודשים לאחר הגשת הבקשה הראשונית. 

העריכה וההגשה של בקשת ה- PCT עולים יחד כ- 30,000 עד 45,000 ₪ בהתאם לגודל ולסיבוך החומר.  מגישים בקשת PCT כאשר: אין וודאות לגבי הרישום – באילו ארצות צריך פטנט, ו\או אין עדיין מימון מספיק לתהליך הרישום.  בקשת ה- PCT קונה 18 חודשים זמן.

2)       להמשיך ללחוץ חזק

המשך פיתוח 

בקשת ה- PCT או בקשה אחרת מתפרסמת כ- 18 חודשים לאחר תאריך ההגשה הראשונית.  אפשר להגיש את הפיתוחים החדשים במסגרת בקשת ה- PCT או אפילו כבקשת המשך לאחר ההגשה².

עריכה והגשה שלישיים: 12 – 30 חודשים

1)       איפה להגיש

      ההחלטה איפה להגיש בקשות 

      זאת החלטה מסחרית לחלוטין: איפה התחרות ואיפה הקונים.

עורך הפטנטים לא מי שצריך להחליט באילו ארצות להשיג פטנט.

מליארד סינים אינם טועים:

פטנט בסין השקעה טובה.  עובדה שיש כיום פחות אפלייה בבתי המשפט בסין נגד בעלי פטנט זרים מאשר בארצות הברית! והשוק הוא גדול

פטנט בארה”ב: 

גם ארה”ב חשובה מאד ברוב האמצאות.  לראות כאן עוד לגבי סין מול ארה”ב

פטנט בישראל:

 השקעה שהיא אולי טובה – תלוי בתחום האמצאה, אסטרטגיית השיווק שלך, שימוש באופציית הזרוז בישראל וכו’.  נא לראות כאן הרחבה בנושא.

פטנט באירופה: 

לרוב האמצאות רישום פטנט באירופה הוא חיוני, אם כי הרישום באירופה מאד יקר.

עלויות רישום פטנט במדינה אחת הן כ- 15,000$.  נא לראות הסרטון לעוד פרטים לגבי עלויות רישום.

2)       מה לערוך

האפשרות לערוך את בקשת ה- PCT לקראת הגשת בקשות במדינות היא מוגבלת לעריכת פרק אחד בלבד בבקשה: פרק התביעות.  העריכה עולה כמה אלפי ₪ בד”כ.  נא לראות כאן דיון לגבי אפשרויות לשינויים.

3)       לחפש הפרות

עם פרסום בקשת ה- PCT ו\או בקשה אחרת שלכם לאחר 18 חודשים, או עם חשיפת המוצרים שלכם בשוק, מתחרים עלולים להתחיל לנגוס ברווחים שלכם על ידי מכירת חיקויים.  רק אתם (או בא כוחכם) יכולים לדאוג לשמור את זכויותיכם.  אם לא תדאגו לבדוק את השווקים כל הזמן ותפעלו בהתאם (מו”מ, אזהרות, תביעות וכו’) אזי ידרכו עליכם.

בחינת הבקשות: 30 חודשים – 20 שנה

1)       בחינה כרכיב עיקרי

בחינת בקשות 

זוהי פעולה עיקרית המתרחשת לגבי בקשות הפטנט בתקופה זו.  הבוחנים עורכים חיפוש כדי לקבוע האם מגיע פטנט.  כל מדינה עושה חיפוש נפרד ובלתי תלוי ולכן יש עלויות בחינה נפרדות לכל מדינה.

בממוצע יש כ-3 סבבים של בחינה עד להחלטה הסופית האם מגיע פטנט. 

פעולות שונות

בנוסף, יש פעולות מנהלתיות רבות במהלך חיי הבקשה, אשר עליהן צריך לשלם, אפילו אם לא נדרשת תשובה על הפעולה לבוחנים, למשל פרסום הבקשה.  נא לראות כאן עוד לגבי עלויות כאלה.

בסך הכל, עלות הפעולות עבור הבקשה הן כ- 10,000$.

2)       הוצאות לאחר רישום פטנט

אם מקבלים פטנט במדינה מסוימת, צריך לשלם דמי חידוש תקופתיים לצורך החזקת הפטנט בחיים.  ההוצאות משתנות מאד ממדינה למדינה, בד”כ כמה אלפי דולר על פני חיי הפטנט (מיום הקיבול שלו ועד 20 שנה מזמן הההגשה הראשונית).

בכל שאלה הנכם מוזמנים ליצור עמי קשר.

בהצלחה!

 הערות

^{1 יש מחלוקת בין אנשי המקצוע לגבי האם לבצע חיפוש כשירות לפטנט לפני התחלת התהליך או באמצע התהליך (לאחר ההגשה הראשונית ולפני ההגשה השניה).  היתרון של חיפוש מאוחר יותר הוא שניתן למצוא יותר בקלות פרסומים שיצאו לאור זמן קצר לפני שהבקשה הראשונית הוגשה.  כמובן שאין שום מניעה לבצע שני חיפושים.}

^{2 רצוי ביותר להגיש עבור הפיתוחים החדשים לפני תום השנה מהבקשה הראשונית, ואז אפשר להוסיף את הפיתוחים לבקשת ה- PCT.  אם ההגשה היא לאחר הגשת בקשת ה- PCT, אפשר להגיש בקשה נפרדת.  אם מגישים בקשה לאחר תום 18 חודשים מההגשה הראשונית, בקשת ה- PCT ו\או הבקשה הראשונית יתפרסמו ויפריעו מאד לבקשה הראשונית החדשה.}